סיור גרפיטי תל אביב – ללמוד על העיר דרך אומנות רחוב

טכניקות הגרפיטי

לאחר מכן למדנו על טכניקות שונות שאומנים משתמשים בהם ליצירת גרפיטי כמו למשל טכניקת Throw up שזה ממש כמו שזה נשמע זה אומר שמישהו "מקיא" את החותמת שלו במהירות על הקיר. זה משהו שלוקח שתי דקות בערך והמטרה היא להגיד "הייתי פה".

יש טכניקה שנקראית מאסטרפיס שבעצם כמה אומנים יוצרים ביחד אומנות אחת. יש גם את טכניקת הצריבה שהאומן צורב את החותמת כל הקיר והיא לרוב תהיה צבעונית וללא תיוג.

יש אומנים שמשתמשים בשבלונות על מנת ליצור ציורים מדוייקים יותר וגם זה עוזר להם ליצור אותם מהר יותר. בכל אופן יש עוד הרבה טכניקות אבל על כך תוכלו לשמוע סיור עצמו 🙂

אומני הגרפיטי

לאורך הסיור למדנו על אומנים שונים שקיימים בישראל למשל דידי שאוהב להשתמש במוטיב העיניים כדי לשאול מי מביט במי? הוא אוהב ליצור אשלייה של תלת מימד.

במהלך הסיור הלכנו בשכונה וכל כמה דקות עצרנו ליד יצירת אומנות אחרת ואז יעלה סיפרה את הסיפור מאחורי האומנות. מה שנחמד באומנות רחוב זה שכל אחד יכול לקחת את הפירוש שלו לציור לכיוון שלו. אין פה נכון או לא נכון.

לרוב האומן רוצה להביע איזשהי עמדה חברתית או פוליטית או פשוט מנסה לזכות בחשיפה ליצירה שלו.

יש אומנים שיש להם חותמת מיוחדת כאשר תראו אותה תזהו במי מדובר כמו למשל דדה שהחותמת שלו היא ציור של פלסטר ויש כאלה שרוצים להשאר אנונימיים ולא משאירים חותמת בכלל. לפעמים תוכלו לזהות אומן לפי המוטיבים החוזרים שהוא משתמש בהם כמו אומן שיש לו תמיד דמות מלגו באומנות שהוא יוצר.

עוד על הסיור גרפיטי

לסיכום, הסיור היה כשעתיים וקצת. זה היה סיור שאפשר ללמוד על התרבות בעיר, על הדעות של התושבים בעיר, על העתיד של העיר ועוד. יעלה העלתה נושאים מעניינים בסיור כמו למשל למה העירייה לא מוחקת את הגרפיטי למרות שהוא לא חוקי. היא דיברה על מאבקים שקיימים בין אומנים שונים, על מחאות של נשים, טבעונים ועוד.

הסיור היה בשעות אחר הצהריים ובשלב יחסית מוקדם כבר היה חשוך (בגלל שעון החורף) אז יעלה נעזרה בפנס כדי לספר על הגרפיטי שראינו. זה הוסיף לחוויה של הגרפיטי כי לרוב האומנים יוצרים בלילה כדי שלא יראו אותם וזה הרגיש כאילו אנחנו חלק מהחוויה הזאת.

יעלה לקחה אותנו גם בין סמטאות נסתרות (הייתי הרבה פעמים בשכונה ואף פעם לא יצא לי לעבור בהם), סמטאות שאליהם האומנים מגיעים כדי להתאמן. עברנו גם בגינה קהילתית שהתושבים מטפחים וגם יוצרים בה אומנות.

בפלורנטין בכל שנייה תתקלו בגרפיטי שונה ובסיור לא היה ניתן ללמוד על הכל אבל מדי פעם נתקלנו במשהו שעניין אותנו ושאלנו את יעלה והיא הסבירה על הנושא. היו גם יצירות שנועדו לפרוייקט חד פעמי כדי ליצור איזשהו באז וחשיפה ועכשיו רובו כבר לא קיים.

מי שאוהב אומנות רחוב, מי שמחפש ללמוד על העיר בצורה שונה, מי שאוהב לגלות פינות מוסתרות ומי שאוהב לשמוע את הסיפורים שמאחורי האומנות – יאהב את הסיור הזה 🙂